הבדידות בעיניי הזקנה.

כשאני רואה בדידות בעיניי הזקנה,

היא מוחקת כל קמט של אושר, אהבה,

כל וריד חדש שבקע לרפאה,

כל צבע לבן והשחיר לעלטה.

מוחקת כל רגע עתה ומעתה. 

הבדידות בזקנה אין בה אור של תקווה

הבדידות היא המתג שכיבה.

בתוכה, בעישוניה, הבדידות בזקנה היא מגן, היא שמיכה לכל שהיה.

ומה שיהיה?

הבדידות בזקנה לבדה?

אין לה סוף?

מה רוצח אותה?

הושיטו לה יד.

יומן עבודתי כגרונטולוגית פוגש בבדידות זקנות וזקנים בשלל מצבי חיים וגילאים. לא אחת הבדידות קיימת גם אם אין הזקנים לבדם. היא באה מנסיבות חיים אותם נושאים על גבם בין אם שנים אחורה ובין אם אבני הזמן הושלכו לעברם.

בדידות זו, אלא אם כן בחר בה אדם מרצונו וזו גורמת לחולי נפשי או פיזי המסכנת חייו, בדידות זו היא שורש כל רע.

מכלה גוף ונשמה.

אם ראיתם, שמעתם, הכרתם פגועי בדידות, פתחו ערוץ, קשר, הושיטו יד ולב. קשה לצאת ממנה לבד….

תודה