דמנציה – מהי ?
פתיח: מזה 20 שנים ויותר אני עוסקת בהדרכה, טיפול, הכוונה, יעוץ וסיעוד חולי דמנציה ואלצהיימר ומדריכה ומלווה את משפחות החולה באהבה ובמסירות.
מטרתי היא להביא המשפחה להבנה מלאה את הצפוי לחולה ומשפחתו עם התקדמות המחלה ובבחירת הפתרונות והאמצעים להתמודד עמה.
מהי דמנציה אלצהיימר, דמנציה unspecified ודמנציה וסקולרית ?
דמנציה ובשמה העברי- שטיון, מוגדרת כתשישות נפש.
דמנציה הינה מחלה במוחו של האדם ואין לה נראות חיצונית. עיקרה במחלת כלי הדם במוח. המחלה בדרך כלל כרונית ומתמשכת לאורך שנים.
ככל שהמחלה מתקדמת, הלוקה בה סובל מירידה קוגניטיבית, הבאה לביטוי בהתדרדרות רגשית ואינטלקטואלית, ירידה בתפקודי היום יום, פגיעה בחשיבה, ביכולת שיפוט, בזיכרון, תובנה, שפה, יכולת החשיבה, התמצאות בזמן ובמקום, פגיעה בניידות ואי מסוגלות לקיים פעולות יום יומיות או קשרים חברתיים.
בנוסף באים לביטוי דרגות שונות של אי שקט, שוטטות, ניסיונות בריחה, נדודי שינה, אלימות, הזיות, ניבולי פה, צעקות ועוד.
תפקידי כגרונטולוגית מומחית הוא לכוון ולייעץ במקרים בו האדם מפתח סימפטומים אלה או אם אובחן והוגדר כתשוש נפש ולבדוק התאמה לטיפול ביתי או מעבר לבית אבות/בית הורים
הדמנציה השכיחה ביותר היא דמנציה מסוג אלצהיימר או דמנציה ווסקולרית.
עם התקדמות המחלה סובל החולה מאובדן תפקודים קוגניטיביים חשובים הגורמים להידרדרות החשיבה, למידה, זיכרון, התמצאות בזמן, במקום ובאנשים, ירידה בהבנה ושיפוט, חוסר יוזמה ותושייה ופגיעה כללית ביכולת הדיבור והתקשור. בהמשך יתקשה החולה בפעילויות בסיסיות כמו לבישת בגדיו, שמירה על היגיינה והרגלי אכילה. המחלה מאופיינת גם בהפרעות התנהגותיות כדיכאון, אי שקט מוטורי – שוטטות (הליכה הלוך ושוב), חשדנות, מחשבות רדיפה, חזיונות שווא, תוקפנות מילולית ולעיתים פיזית, אכילת יתר התעסקות מינית ועוד…
מה עושים?
במהלך עבודתי, אני מוצאת משפחות רבות המתלבטות וממתינות זמן רב לפני פנייתם אליי לעזרה לצורך יעוץ, הכוונה לטיפול ביתי או לבית אבות והפנייה לאבחון.
הסיבות לכך רבות וכוללות בין השאר, חוסר מודעות לסימנים הראשוניים של המחלה, חרדה מפני המחלה ותוצאותיה, וחוסר ידע על קיומם של אנשי מקצוע מתאימים שעשויים להקל על החולה ועל בני משפחתו. כאנשי מקצוע אנו בודקים את מידת תלותו של הקשיש בזולת בתחום התפקוד ואת מידת זכאותו לקבל שירותים במסגרת חוק גמלת סיעוד ביטוח סיעוד במקום מגוריו בקהילה או מידת התאמתו לדיור מוסדי/בית אבות.
חשוב !
רבים מהעוסקים בתחום ההכוונה והיעוץ לבתי אבות ינסו לשכע להעביר החולה לבית אבות. חשיבה זו איננה מטעמים אתיים ומוסריים ואיננה נטולת אינטרס כלכלי.
לא אחת המלצתי להשאיר החולה בקהילה בהתאם למצבו של החולה וקצב התקדמות המחלה.
הכוונה, לחזק את תחושות חוסר האונים של החולה ואת דימויו העצמי ואמונתו ביכולתו לשלוט בחייו. כך תעלה את המוטיבציה שלו למעורבות הדדית בחברה ובמשפחה.
מנגד, דווקא פתרון של שהייה בבית אבות מיטיבה מאוד עם מצב החולה. לשם כך הוכשרתי כגרונטולוגית וצברתי עשרות שנות ניסיון בשטח.
כגרונטולוגית מומחית, ביחד עם המשפחה ומתוך התחשבות ברצון המטופל ניתן להגיע לפתרון המתאים ביותר עוד לפני קריסת בני המשפחה מהקושי הטיפולי וללא תחושת רגשי אשם כלפי ההורה.
לרשותי עומד מגוון רחב של אפשרויות לבדיקת התאמה מקסימלית לבתי אבות העונים לצרכי החולה, מצבו הכלכלי ומיקום מגוריו בכל אזור בארץ.